פס"ד בעניין שימוש במקרקעין השייכים לחברה בבעלות משותפת

בפני תובענה בעניין שימוש במקרקעין השייכים לחברה אשר בבעלות משותפת של הצדדים.

התובענה מהווה פרק נוסף (ואני מקווה שאחרון) בסכסוך שהחל לפני יותר מעשרים שנה בין הצדדים, נדון עד כה במסגרת שלושה עשר (!!!) הליכים בבהמ"ש זה ובבהמ"ש המחוזי והעסיק עד כה שופטים רבים בערכאות הנ"ל, כמו גם שופטי בהמ"ש העליון.

רקע כללי ועובדות שאינן שנויות במחלוקת -

1. התובעת הינה הגב' נעמי קריסטל (להלן: " נעמי" או " קריסטל").
2. הנתבעים 1-2, הינם ה"ה שושנה ומשה ויצנר (להלן: " שושנה", " משה" וביחד - " ויצנר").
3. הנתבעת 3, ויצנר את קריסטל בע"מ (בפירוק) (להלן: " חברת ויצנר-קריסטל"), הינה חברה בבעלות משותפת בחלקים שווים של משה ויצנר ושל המנוח שמואל קריסטל ז"ל, (להלן: " המנוח"), ונמצאת כיום בהליכי פירוק מרצון. הליכי הפירוק החלו כבר בשנת 1999 אך טרם הסתיימו, בין היתר, לאור התפטרותם של שני המפרקים (עו"ד שצקי ועו"ד שניאור). הצדדים חלוקים לגבי "האשמה" בכך שהליך הפירוק לא התקדם ולא הושלם, ובכל אופן - מבלי להכנס לטענותיהם בהקשר זה - יצוין כי עד היום הוא לא הושלם הליך הפירוק, למרות שהחל כבר בשנת 1981.
4. לצערי, אין מנוס אלא לתאר את היחסים המורכבים והארוכים שבין הצדדים, שכן הם מהווים רקע חיוני להבנת המחלוקת נשוא תיק זה.
5. המקרקעין הרלבנטיים היו במקור חלקה בשטח של כ-5,100 מ"ר שכונתה חלקה 344 בגוש 10607 בטבעון. חלקה 344 היתה בבעלות חברה בשם יובל אור (טבעון) בע"מ (להלן: " יובל אור"), אשר היתה בבעלות משותפת של נעמי ושושנה (אם כי לא בחלקים שווים).
6. בשלב מסוים פוצלה חלקה 344 לשתי חלקות - חלקה 492 וחלקה 493.
7. בשנת 1974 מכרה יובל אור לחברת ויצנר-קריסטל את חלקה 493 (ששטחה 2,300 מ"ר). על חלקה 493 נבנה מבנה (להלן: " מבנה 493") ובו דירות מגורים ושטח מסחרי בקומת הקרקע. באחת הדירות, בקומה השלישית, של מבנה 493 מתגוררת קריסטל. מבנה זה היה בבעלות חברת ויצנר-קריסטל, ולכן - בבעלות משותפת של משה והמנוח.
8. חלקה 492 נשארה בבעלות יובל אור, ואף עליה נבנה מבנה (להלן: " מבנה 492") ובו דירות מגורים ושטחים מסחריים, לרבות בית קולנוע בתת חלקה 492/5. בית הקולנוע, כמו גם שאר המבנה, היה בבעלות יובל אור, ולכן - בבעלות משותפת של שושנה ונעמי.
9. בשנת 1980 רכשה שושנה את חלקה של נעמי בתת חלקה 492/5, לרבות הזכויות בבית הקולנוע (בהתאם לחוזה מכר מיום 25/12/1980).
10. בשנים 1993-1994, חלה ירידה ברווחי בית הקולנוע, וביום 20/12/1994 השכירו ויצנר את בית הקולנוע לגב' שולמית הראל (להלן: " הראל"), במטרה שהראל תפתח בנכס חנות סופרמרקט (להלן: " החנות"), וזאת לאחר שבוצעו מטעמם השקעות כספיות בנכס, על מנת להסב את בית הקולנוע לחנות. בתקופה שבין מאי 1995 לבין יוני 1997 (כשנתיים), החנות הושכרה להראל, אשר ניהלה שם את החנות, ובתקופה שבין יולי 1997 לבין מאי 2000 (כשלוש שנים) החנות הושכרה לחברת גרינברג בע"מ (להלן: " גרינברג"), אשר ניהלה את החנות.

נושא החניות ודרכי הגישה -

11. נתונים נוספים רלבנטיים נוגעים לנושא החניות סביב המבנים ודרכי הגישה, כדלקמן :
12. חלקה 492 נמצאת מערבית וקצת דרומית לחלקה 493. מדרום לחלקה 492 נמצא רח' בן גוריון, שהינו רח' ראשי בטבעון.
13. בתקופה שפעל בית הקולנוע, החזית הראשית שלו היתה למפנה הדרומי, לכיון רח' בן-גוריון והכניסה אליו היתה מרח' זה. ברח' בן גוריון, בסמוך לכניסה, היו 22 מקומות חניה ציבוריים.
14. בשלב מסוים, ביטלה המועצה המקומית טבעון את מקומות החניה הציבוריים שברח' בן גוריון (תוך הפיכת השטח לאזור להולכי רגל וגינון). במקומם, ניתן לחנות במגרש חניה ציבורי שקיים בצפון מזרח לחלקה 493 (להלן: " החניון הציבורי").
15. לאחר שהוסב הנכס 492/5 לחנות, שונו הכניסות למבנה. כניסה אחת (הכניסה הראשית של הולכי הרגל) הינה במפנה המערבי של המבנה (ואף שם ישנם מספר מקומות חניה) וכניסה שניה הינה במפנה הצפון מזרחי, כלומר לכיון חלקה 493, וזו הכניסה "הבעייתית" אשר בעטיה התעוררה המחלוקת דכאן. כניסה זו תכונה להלן: " הכניסה לחנות", למרות שהיא אינה הכניסה הראשית ואינה הכניסה היחידה. ברחבת האספלט שלפני הכניסה לחנות קיימים כמה מקומות חניה נוספים ואין מחלוקת כי משטח זה משמש הן את לקוחות החנות והן את הספקים של הסחורות לחנות (להלן: " החניה בכניסה לחנות").